top of page
  • Writer's pictureEinat Levi

ישראל ומרוקו – שילוב נדיר של אינטרסים מדיניים וקשרי תרבות

Updated: Aug 7, 2022

האינטרסים והמאפיינים העומדים בלב הקשר בין העמים לא היו קיימים עד כה במודל שנרקם בין ישראל למדינות באזור. במסגרת התגברות שיתוף הפעולה כדאי לשים לב לשש סוגיות חשובות


*המאמר פורסם בהארץ, 16 בדצמבר 2020


מאת: עינת לוי


שש השנים שבהן התקיימו בין ישראל ומרוקו יחסים רשמיים (2000-1994) היו טעימה קטנה משיתוף פעולה שיכול היה להיות בין שתי המדינות. מאז, הקשרים נותרו מוגבלים וסמויים ברמה הרשמית, בעוד הקשרים האזרחיים והתרבותיים שבין העמים המשיכו להעמיק. כעת, לאור חידוש היחסים הרשמיים בין ירושלים לרבאט וההתגברות הצפויה בשיתוף הפעולה בתחומים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ואזרחיים, כדאי לשים לב לשישה אינטרסים ומאפיינים העומדים בלב הקשר:


קשרי תפוצות ותרבות משותפת – היהדות אינה זרה למרוקו ולמעשה נתפסת כחלק ממורשתה בזכות 2,000 שנות היסטוריה משותפת. ב-1948 הקהילה היהודית במרוקו היתה הגדולה ביותר בעולם הערבי ומנתה 270 אלף יהודים. ההגירה הגדולה של רוב הקהילה זו לישראל, צרפת, קנדה וארה"ב אפשרה בהמשך יצירת קשר אישי בין גורמים רשמיים ישראלים ומרוקאים.


כיום מונה הקהילה היהודית במרוקו 2,300 איש, ונציגיה ממשיכים למלא תפקידים משמעותיים ולהיות עורק מחבר בין מרוקו לבין התפוצות המרוקאיות והקהילה הבינלאומית. ראוי לציין בהקשר זה את אנדרה אזולאי, מרוקאי יהודי המשמש כיועץ למלך מרוקו, ואת סרג' ברדוגו, נשיא הקהילה היהודית ושר התיירות לשעבר, שזכה לתואר "שגריר נודד". עיקר תפקידו הוא גיוס תמיכה מצד ישראל ומצד הלובי היהודי בארה"ב לטובת מרוקו.


גם היום, היהודים המרוקאים החיים בישראל נתפסים ומוצגים במרוקו כחלק מהתפוצה המרוקאית. עובדה זו קיבלה משנה תוקף במארס 2016 בדו"ח רשמי מטעם משרד התפוצות המרוקאי, שבו הוזכרה ישראל כתפוצה המרוקאית השנייה בגודלה בעולם אחרי צרפת, עם כ-800 אלף יוצאי מרוקו. לאחרונה, היהודים אף שולבו לראשונה בספרי הלימוד לכיתות ו' במרוקו, כחלק מהחינוך האזרחי וכחלק מהמסר שהיהודים הם חלק מהחברה. מדובר בחלק משינוי רחב יותר, שכלל התאמה של תוכניות הלימוד לזהות הלאומית הרב-תרבותית שמרוקו מאמצת בשנים האחרונות.


פריפריאליות מזרח תיכונית ואוריינטציה גיאו-אסטרטגית – מרוקו ממוקמת בקצה המערבי ביותר של המזרח התיכון, מה שיוצר ריחוק גיאוגרפי מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמו כן, השייכות של מרוקו לאפריקה, כמו גם קשריה עם המערב, חשובים לה יותר בהשוואה למעורבותה ומעמדה במערכת הבין-ערבית. זו גם אחת הסיבות לחזרתה של מרוקו לחיק המדינות החברות בארגון איחוד אפריקה ב-2017.

למעשה, השאלה אם מרוקו היא בכלל חלק מהמזרח התיכון עולה לא פעם. הדבר בא לידי ביטוי אף בקיומה של קבוצת פייסבוק בשם "Morocco is not in the Middle East". הפריפריאליות של מרוקו ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי נובעת גם מהמגוון התרבותי והרכב האוכלוסייה המרוקאית, אשר על פי הערכות כולל 60%-50% אמזיע'ים, קבוצה אתנית שאיננה ערבית.


מתינות ומאבק בקיצוניות איסלאמית – מרוקו וישראל שותפות למחנה המתון ונלחמות באיומים מצד גורמים איסלאמיים קיצוניים, כמו גם גורמים פאן-ערביים רדיקליים. מגמה זו באה לידי ביטוי כבר ב-1963, כשישראל העניקה סיוע צבאי למרוקו (עסקת נשק סיבובית דרך צרפת שכללה מטוסי מיג וטנקים) לאור התערבותו של גמאל עבד אל-נאצר במלחמה שפרצה בין מרוקו לאלג'יריה. האינטרס המשותף נבע מהרצון לבלום את האידיאולוגיה הפאן-ערבית שהנחתה את נאצר ועל-מנת לשמור על מדינות ערב כישויות ריבוניות נפרדות.

בשנים האחרונות ישראל ומרוקו שותפות למחנה המתון הנאבק נגד ארגוני טרור איסלאמי קיצוני כמו אל-קאעדה ודאעש. שותפות זו באה לידי ביטוי מבחינה רעיונית-אידיאולוגית בהשתתפות בפורומים בינלאומיים ובשיתופי פעולה ביטחוניים-מודיעיניים כאלה ואחרים.


אוריינטציה פרו-מערבית – ישראל ומרוקו פונות מערבה מבחינת מדיניות החוץ שלהן והדבר מפגיש אותן לעתים באותו צד. למשל, במסגרת הקואליציה המשותפת במלחמה בטרור הקיצוני (לצד ארה"ב) ובתוכנית השכנות של האיחוד האירופי. שתיהן זוכות לסיוע והשקעות מהמערב, כאמצעי לשמירה על יציבותן ולהתמודדות עם אתגרים פנימיים ואזוריים.


מבחינת הקשר עם ארה"ב, ישראל ומרוקו שואפות להבטיח תמיכה אמריקאית באינטרסים שלהן במסגרת הסכסוכים שבשטחן. במקרה הישראלי, מדובר בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואילו במקרה המרוקאי, מדובר בסכסוך על סהרה המערבית. מהבחינה הזו, שתי מדינות נחלו במהלך נשיאותו של דונלד טראמפ הישגים, כשארה"ב העבירה את השגרירות האמריקאית לירושלים ולאחרונה אף הכירה בריבונות המרוקאית על אזור הסהרה. הקשר בין מרוקו לארה"ב חזק מאוד ומתבסס על היסטוריית יחסים חמה ואוהדת ארוכת-שנים, לצד אינטרסים משותפים ובהם שמירת היציבות בצפון אפריקה, באזור הסאהל ומניעת טרור.


בנוסף, מרוקו וישראל נמצאות בשכנות לאירופה ומקיימות עם האיחוד האירופי יחסים מורכבים, שנעים בין שיתוף פעולה מעמיק ונרחב לבין ביקורת אירופאית נוקבת, המושמעת כלפי התנהלות ישראלית בסכסוך הישראלי-פלסטיני והתנהלות מרוקו בסהרה. הצורך להגדיר את מסגרת היחסים עם האיחוד האירופי הוא משותף לשתיהן. מרוקו חשובה לאיחוד האירופי גם מכיוון שדרכה מנסים מהגרים מאזורי הסאב-סהרה להגיע לאירופה. יש לא מעט שיתופי פעולה מחקריים ומדיניים בין הצדדים בנושא הזה.


סיוע בתיווך – לאורך השנים הסתייעה מרוקו בישראל ובתפוצה המרוקאית היהודית בצפון אמריקה לחיזוק הקשר עם המערב. כך, לדוגמה, בנובמבר 1979 יצאה לארה"ב משלחת מטעם הקהילה היהודית במרוקו בראשות איש העסקים דוד עמאר, שכיהן אז כראש הקהילה היהודית. מטרת המשלחת הייתה לגייס את תמיכת הקונגרס האמריקאי במתן סיוע למרוקו על-מנת שתוכל לחדש את חיל האוויר שלה. ביטוי נוסף היה מינוי סרג' ברדוגו ל"שגריר נודד".


ישראל מצדה רואה במרוקו מתווכת ידידותית מול העולם הערבי והאיסלאמי. הדבר בא לידי ביטוי בתהליך השלום בין ישראל למצרים, כשמרוקו שימשה כמקום מפגש ידידותי לשני הצדדים ואף אירחה כמה פגישות מפתח שסללו את הדרך להסכם השלום. מאמצי מרוקו להשכין שלום ניכרו גם בזירה הישראלית-פלסטינית, כשבמארס 1982 היא אירחה ועידת פסגה ערבית בפאס, ובה הוצגה תוכנית שלום מרוקאית-סעודית שקראה להכיר בזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים ולהקים מדינה פלסטינית עצמאית. ב-1994 אירחה מרוקו את ועידת קזבלנקה כדי לעודד שיתוף פעולה כלכלי אזורי במסגרת תהליך אוסלו.


מאז עליית מוחמד השישי לשלטון, מלבד השתתפות ותמיכה ביוזמות וועידות לקידום פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מרוקו נמנעה מלמלא תפקיד מרכזי בתהליכי שלום ויישוב סכסוכים בין ישראל לשכנותיה והעדיפה להתמקד באתגריה הפנימיים ובקשריה עם הקהילה הבינלאומית ומדינות אפריקה. סביר להניח שמעורבותה עתידה לגדול בהמשך להכרזה על חידוש היחסים הרשמיים עם ישראל.


הבטחת השקט בירושלים ובמקומות הקדושים לאיסלאם – מרוקו מכהנת כיו"ר הוועדה לירושלים ולמקומות הקדושים לאיסלאם מטעם ארגון המדינות האיסלאמיות. זהו אינטרס מרוקאי חשוב ביותר, מכיוון שתפקיד זה מהווה עדות לסמכות הדתית של המלך, כנצר למשפחת הנביא. המתינות המרוקאית ושאיפתה ליציבות עולה בקנה אחד עם השאיפה הישראלית לשמירת היציבות והסטטוס-קוו בעיר העתיקה.


לאורך השנים, חשיבות התפקיד היתה סמלית בעיקרה, ומרוקו פעלה לכינוס הוועדה פעמים ספורות בלבד. יחד עם זאת, תפקיד זה מעורר לא פעם מתחים ומחלוקות בעיקר כשחלה החרפה ביחסים בין ישראל לפלסטינים, המחייבת את מרוקו להתבטא או לנקוט צעדים. כך, בדצמבר 2017 שלח המלך מסר מיוחד לטראמפ נוכח העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. הוא הביע דאגה מפני צעד כזה, העלול להרע את הסיכויים להשגת פתרון צודק וכולל לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וקרא להימנע מצעדים שעלולים לעורר רגשות תסכול ואכזבה, ומהווים לדבריו את שורש הקיצוניות והטרור. כמובן שקריאה זו הגיעה הרבה לפני שארה"ב הכירה בריבונות מרוקו באזור הסהרה.


האינטרסים והמאפיינים העומדים בלב הקשר בין ישראל למרוקו הם שילוב נדיר בין צרכים מדיניים לבין קשרי תרבות עמוקים בין העמים. שילוב זה לא היה קיים עד כה במודל היחסים שנרקם בין ישראל לבין מדינות אחרות באזור, ולכן כדי שיהיה ניתן לממש את פוטנציאל הקשרים, יש לתת את המשקל הראוי לקשרים האזרחיים ולקשרי התרבות, לא פחות מהקשרים המדיניים והכלכליים.

Recent Posts

See All

הקונפליקט על הסהרה המערבית / המרוקאית

ההכרה האמריקאית בסהרה המערבית הייתה אחד התמריצים שאפשרו את הסכמת מרוקו לחידוש היחסים הרשמיים עם ישראל. מה הסיפור של הקונפליקט, מדוע הסהרה חשובה כל כך לעם המרוקאי ובנרטיב המרוקאי הלאומי, מה הקשר של אלג

ישראל ומרוקו: שיתופי פעולה עם שורשים

מחקר זה נכתב במסגרת פרויקט "יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש" מטעם מכון מיתווים - קישור למקור. כמיליון יהודים מרוקאים חיים היום בישראל ועשרות אלפי ישראלים מבקרים במרוקו בכל שנה לצרכי תייר

Comments


bottom of page